אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, צהריים טובים, תודה שהזמנתם אותי להתייחס לחוק בוועדה. חשוב לי לציין בפתח הדברים שהעיסוק של בנק ישראל בנושא הוא מתוך ההיבט הכלכלי בלבד. סליחה, מה התפקיד של אדוני?

דוקטור איל ארגוב, אני ראש אגף מקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל.

העלייה החדה בהיקף הנדרש של שירות מילואים מאז 7 באוקטובר הפכה את סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא עם השלכות מקרו כלכליות משמעותיות. הן נובעות בעיקר מהעלות המשקית הכבדה של אובדן התפוקה של אנשי מילואים הנעדרים ממקום עבודתם. העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף גיוס הגברים החרדים ובכך לשמר את השימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים, ומכאן גם את הנטל הכלכלי האישי והמשקי. בכדי לסבר את האוזן, על פי אומדנים שלנו הנשענים על העלות המשקית של גיוס מילואים, תוספת גיוס שנתית של 7,500 גברים חרדים לשירות חובה באופן שמאפשר לחסוך באנשי מילואים תקטין לאורך זמן את העלות הכלכלית המשקית בלפחות 9 מיליארד שקלים בשנה. הרחבנו על כך והסברנו את זה בהתייחסות שפרסמנו ב-11 בדצמבר 2025. לאור המשמעות הכלכלית הגעתי לכאן על-מנת להתייחס לנוסח טיוטת החוק המונח על שולחן הוועדה. להערכתנו הוא יתקשה להביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים תוך הפחתה בעלות המשקית. ראשית, הרמה האפקטיבית של יעדי הגיוס נמוכה מצורכי צה"ל, הדבר נידון בוועדה ואני לא ארחיב עליו כאן. מעבר לכך, בהתייחס לסעיפים טז. (1) עד (6) התמריצים הכלכליים לגיוס בדמות הימנעות מסנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה ביצירת תמריצים לפרט להתגייס. זה ניכר במיוחד עד המחצית השנייה של 2027, אז תיבחן העמידה ביעדי הגיוס הראשון. עד אז הסנקציות המרכזיות רלוונטיות לקבוצה קטנה מהמגזר החרדי ואינן יוצרות תמריץ מהותי לגיוס. אני אפרט: מניעת רישיון נהיגה עד גיל 23 – לפי הסקר החברתי של הלמ"ס שיעור בעלי רישיון הנהיגה בקרב הגברים החרדים בגילי 20-24 הינו פחות ממחצית מזה של היהודים הלא חרדים.

37% בקרב הגברים החרדים לעומת 86% בקרב יהודים לא חרדים. לגבי מניעת יציאה מהארץ עד גיל 23 – לפי הסקר החברתי של הלמ"ס שיעור הגברים החרדים בני 20-24 שטסו לחו"ל בשנה נתונה היה מחצית מזה של הגברים היהודים הלא חרדים גם כאן. 19% למול 42%.

בקרב הגברים היהודים הלא חרדים, 42% יצאו מהארץ בשנה נתונה.

בגילי 20-24.

בגילי 20-24, מרביתם כבר לא בשירות חובה.

נקודה נוספת – ביטול הזכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי הן בעלות רלוונטיות נמוכה, מכיוון שבכל מקרה תלמידי ישיבות אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה. באשר לסנקציות שנכנסות לתוקף במקרה שתתברר אי עמידה ביעדים – החל מהמחצית השנייה של 2027: על מניעת השתתפות בתוכניות סבסוד ורכישת דירה ופטור ממס רכישה אפשר להתגבר במידה רבה באמצעות המתנה לגיל 26, בו הסנקציות בטלות. שלילת סיוע במעונות - - -

האמת שלא הגעתי לנתונים האלה.

לא הגעתי לנתונים האלה לפני, אבל שוב, הדחייה של רכישת דירה מגיל, נניח, 23 ל-26 – המשמעות הכלכלית לא מאוד גדולה, כי אתה בסך הכול דוחה את המועד שבו אתה מקבל את ההטבה.

קודם כול, נתונים שאני יודע להגיע נכון להיום - - -

אז אם נוכל להגיע אליהם נוסיף אותם. שלילת סיוע במעונות היא סנקציה - -

- - שלילת סיוע במעונות היא סנקציה חלקית, שכן היא לא תחול עבור חלק ניכר מילדי הגבר החרדי אחרי שחצה את גיל הפטור, 26. על-פי מפקד האוכלוסין לשנת 2022 לרוב הגברים החרדים הצעירים עד גיל 22 אין עדיין ילדים. עד גיל 26 לרובם המוחלט כבר יש ילדים.

עד גיל 22 למרבית הגברים החרדים אין עדיין ילדים.

מדובר במפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת 2022, אני - - -

בגיל 26 לרוב המוחלט של הגברים החרדים כבר יש ילדים, אך בממוצע זה עומד על שני ילדים מתוך צפי לשישה ילדים. זה לא סותר.

מעבר לדיון הספציפי בסעיפים אני אוסיף שבסנקציות או תמריצים כלכליים שההתממשות שלהם תלויה בהתנהגות קהילתית – במקרה זה עמידה כללית ביעדי גיוס – יש אפקטיביות נמוכה מבחינת תמרוץ הפרט. במקרים האלה לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים. אני אסכם, לאור כל האמור העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס.

התממשות הסנקציות של השלב השני לא תלויה במה שהפרט יעשה. הוא קטן, הוא חלק מיעדי גיוס כלליים. אם הוא יבחר ללכת לצבא או לא זה לא ישנה מהותית את הסיכוי שלו שיחולו הסנקציות הגדולות יותר.

הפרט לא ישפיע אם בסופו של דבר יחולו גם הסנקציות החמורות יותר. הוא בוחר, הוא יודע את הסנקציות הרכות שיש בשלב הראשון. אין לו השפעה באמת האם בזכות זה שהוא יתגייס או לא יחולו או לא יחולו - - -

אנחנו בוודאי בעד תעסוקה.

אנחנו לא - - -

מדובר פה על סיוע בהשתתפות במעונות, לא מדובר פה על מניעה.

אנחנו חושבים ששלילת סיוע במעונות זו סנקציה משמעותית יחסית. שוב, היא חלקית בצורה שבה היא הובאה כאן. היא דרושה, כאמור יש משמעות מקרו כלכלית מאוד כבדה לגיוס אנשי מילואים, וזה אחד מהכלים בשביל להפחית את העלות ההיא. אנחנו לא נגד, אנחנו כמובן בעד יציאה לעבודה.

לאור כל האמור, העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי שנובע משימוש נרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת לצד אובדן הכנסות ממסים. על כן אנו רואים חשיבות רבה בתיקון נוסח החוק באופן שיענה על צורכי הצבא, ויקבע לשם כך תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

מה שאני דיברתי עליו זה העלות הכלכלית – ההפסד הכלכלי של כלל המשק.

7,500 לשנה שבסופו של דבר מצטברים ל-20,000 חיילי חובה נוספים, כי עושים שירות של 32 חודשים, חוסך 9 מיליארד שקלים בשנה, זה לא הכנסות - - -

לא, אני הדגשתי - - -

הדגשתי את זה ואמרתי קודם: מדובר בחיילי חובה באופן שמאפשר לחסוך באנשי מילואים.

שוב?

לא יודע אם עשית מהר את המספרים, אבל אם זה 8,100 זה יותר - - -

לא עשיתי כרגע את הבדיקה.

התשובה הכללית שלי: אם אתם יכולים להביא גיוס ערבים שיוכל להחליף אנשי מילואים - - -

באופן כללי דרך אגף - - -

דווקא השלמתי.

קודם כול באופן כללי בנק ישראל עסק הרבה ופרסם הרבה בנושא של תעסוקת חרדים. זה דבר עם משמעות כלכלית גדולה. אם אנחנו מסתכלים על סדר גודל של 30 שנה קדימה השתלבות או אי השתלבות של הגברים החרדים בתעסוקה זה בערך 6% השפעה על התוצר בדברים ארוכי טווח. זו לא מטרת החוק שאנחנו דנים בו כאן, אבל באופן כללי השתלבות בתעסוקה של חרדים - -

- - יש לזה בוודאי השלכות תרומה כלכלית בסופו של דבר, של יותר תפוקה משקית.

אומדני העלות האלה כוללים את הפגיעה הישירה שנובעת מהשכר של משרת המילואים באותו חודש. הם כוללים בתוכם גם אומדן לפגיעה בגידול בפריון, גידול בכושר ההשתכרות של הפרט לאורך החיים, הם כוללים את הפגיעה ברווחיות עסקים שמאבדים את העובד שלהם. פה מאחר שזה קשה לכימות - - -

בדיוק מאחר שהכימות כאן קצת יותר קשה, יש עלות שאותה לא כללנו, של פגיעה למשל בתעסוקת בנות זוג של אנשי המילואים.

זה לא נכלל כאן. שוב, זו לא תוספת מאוד גדולה, אבל מאחר - - -

9 מיליארד שנקטנו בו, אני חושב שזה בדיוק אם היקף הגיוס של חרדים לא יעלה.

לאור זה שבחוק אומרים שהם לא יכולים לעבוד, לכן הסנקציה הזאת היא סנקציה ריקה שמתייחסת לזה. שוב, אנחנו לא עסקנו, גם בעבר, גם בחוק - - -

הוצאנו התייחסות לגבי הסעיפים שהייתה לנו עמדה - - -

תראה, אנחנו מביעים במקומות עמדה כלכלית, אין לנו בהכרח עמדה כלכלית על כל סעיף.

- - - מקרו כלכליות אנחנו נעמיק.